#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצד. למסקנא מה הדין ומדוע אם שטף נהר זיתיו בגושיהם ונתנם לתוך שדה חבירו? 	"תוך שלש יחלוקו כיון שגדלו מהקרקע ומהעצים. לאחר שלש הכל לבעל הקרקע כיון שאם היה נוטע היה אוכל הכל. ולא יוכל לטעון בעל העצים אם היית נוטע תוך שלש לא היית אוכל ולכן נחלוק, משום שיאמר לו בעל הקרקע שאם הייתי נוטע היו עצים דקים ולא היה להם צל והייתי זורע תחתם סלק וירקות. וכתבו התוס' (ד""ה ואם) שצריך לשלם לבעל הזיתים דמי עצים לנטיעות."	"ב""מ קא. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצה. על אלו שתי הלכות אמר ר' ירמיה שאם לא פירשם ר' יוחנן לא היינו אומרים אותם מסברא וכיצד פירשם ר' יוחנן?&nbsp;	"&nbsp;1) שמי ששטף נהר זיתיו ונתנם לתוך שדה חבירו אינו יכול לומר זיתיי אני נוטל. ופירש ר' יוחנן שהוא משום ישוב א""י.2) ר' יהודה אומר המקבל שדה אבותיו מן הנכרי מעשר ונותן לו ולמסקנא היינו שדה אבותיו ממש ונטלם מציק שצריך הבן לעשר גם את חלק הנכרי כדי שתהא ברה בידיו. רש""י והתוס' (ד""ה כדי) בפי' הראשון פירשו שתהא ברורה ומוחזקת בידו שעל ידי שיצטרך לעשר אף חלקו של נכרי והיא חביבה עליו ולא יניחנה ומתוך שיקשה עליו הוצאת המעשר יטרח לחזר אחר הנכרי ללוקחה הימנו. ובפי' השני כתבו בשם ר""ח שגרס שתהא בורה בידו ופירש דלהכי קנסו את היורש שיעשר את חלק הנכרי כדי שיניח מלקבלה וכיון שתהא בורה ביד הנכרי שלא ירצו לקבלה הימנו ע""י כן ימכרנה לישראל בדמים מועטים ולכך לא יהיה רגיל עוד לגזול."	"ב""מ קא. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שצו. היורד לתוך שדה חבירו ונטעה שלא ברשות אמר רב שמין וידו על התחתונה. מה פירוש ידו על התחתונה? 	"רש""י פירש שאם השבח יתר על ההוצאה יש לו הוצאה ואם הוצאה יתירה על השבח אין לו אלא שבח <sup>רמח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמח.  כתב הרשב""א שרב האי גאון פי' בפחות שישומו אותו שמאים בקיאים, והרז""ה פי' בפחות שבשכירות כמו שמזלזלים הפועלים הפחותים.</span>"	"ב""מ קא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שצז. מדוע זמן ההודעה גדול יותר 1) בימות הגשמים 2) בכרכים 3) בחנות של נחתומים וצבעים לרשב""ג 4) ומה הדין אם כלו ימי השכירות באמצע ימות הגשמים ולא הודיעו ? "	"1)2) דלא שכיחי בתי למיגר. והטעם בכרכים משום שהם מקום השווקים והכל נמשכים לגור שם.3) מפני שהיקפן לזמן מרובה לזמן ארוך, שלא יבוא הקונה לשלם ולא ימצאהו.4) רש""י (ד""ה להודיע) כתב דאם לא הודיעו לא יצא אלא נותן לו כמשפט הראשון <sup>רמט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רמט.  אבל הרא""ש  (סי' כד)  כתב שכולה שמעתין איירי בסתם אבל אם שכרו לזמן ידוע אם כלה זמנו אפילו באמצע החורף יכול להוציאו.&nbsp;</span>"	"ב""מ קא:"		
